ל.ח. בת 49, מזכירה בכירה במשרד עורכי דין, נשואה באושר ואמא לשלושה ילדים בוגרים, הגיעה אלינו ל"מצפן רפואי" בבקשה לסייע לה בטיפול בחמיה וחמותה הקשישים.
הוריה של ל.ח נפטרו לפני 9 שנים, כאשר אימה לקתה בדמנציה שהחריפה עם הזמן ובסרטן צוואר הרחם, ואביה נפטר באותה שנה מצער, בדידות וגעגועים לאשתו. למודת ניסיון, הרגישה ל.ח. צורך, נוכח מצבם הבריאותי המתדרדר של הורי בעלה, לקחת על עצמה את הטיפול בהם.
"לא התעכבתי על השאלה אם יש לי ברירה או לא. מבחינתי זו זכות גדולה, גם אם זה מאד קשה", אמרה.
המשימה שלקחה על עצמה מחייבת, ועד לא מזמן התמודדה עם האתגר בכבוד. את מרבית המטלות היא עושה בנועם, הבנה ועם חיוך, אך לאחרונה הרגישה שכוחותיה אוזלים והקושי הולך ומתעצם ואיתו התסכול.
והנה מה של.ח. מספרת:
"באופן טבעי, כל הבעיות עם הורי בעלי התרכזו אלי וקיבלו ביטוי באמצעותי. עד לפני שנה הכול התנהל מצוין, אבל בשנה האחרונה הרגשתי שקשה לי להעניק להם את מה שבאמת מגיע להם. התחלתי להבין שהם זקוקים ליותר ויותר עזרה. בנוסף, ספגתי הערות וביקורת מצד בני המשפחה, ושאלות על איך מתקדם הטיפול בבעיות שונות, ולא היו לי ממש תשובות. הטיפול בחמי וחמותי הפך מאוד אינטנסיבי. אחיו ואחיותיו של בעלי לא הבחינו שמשהו השתנה, כי כשהם הגיעו לביקורים, הכול נראה בסדר. מאחר שהיה לי ניסיון מר עם הוריי, אני זו ששמתי לב לדברים הקטנים שהפכו לגדולים יותר ויותר, לכך שפתאום יותר קשה להם להסתדר והם פחות עצמאים, פחות ניידים וזקוקים לסיוע והשגחה צמודה.
לפני חודשיים חמותי נפלה ושברה את עצם הירך ברגל, אושפזה ונותחה. לאחר הניתוח היא הופנתה לשיקום שנמשך שלושה שבועות והחזרה הביתה מהשיקום הייתה קשה, קשה מאוד.
במשך כל התקופה הזו חמי נשאר בבית לבדו והרגיש בודד. הניסיונות לצרף אליו בן משפחה שיסעד אותו לא תמיד צלח. היו פערים בין הרצוי למצוי והתוצאות לא היטיבו עמו. נוצר מצב שבו חמותי, שחזרה מהשיקום ונזקקה לסיוע, החלה לדרוש מבעלה לעזור לה, והוא מבחינתו ניסה לרצות אותה, אבל זה לא ממש עבד.
מכיוון שאני מטפלת בהם חשבתי לפנות תחילה לביטוח לאומי לקבלת סיוע. עשיתי זאת אך ההתמודדות מול הבירוקרטיה התישה אותי. התחלתי לחשוב שהנוכחות שלי והרצון שלי לסייע בעת הזאת אינם תורמים. נהפוך הוא - נוכחותי והטיפול הבלתי מקצועי שלי אף גורע ופוגע בהם.
כמו תמיד, שיתפתי את בעלי, ויחד קיבלנו החלטה לפנות לגורם מקצועי כדי שיטפל בהם, והתוצאות היו מדהימות, מהירות ויעילות מאוד.
בפגישה עם נציגי "מצפן רפואי" הובהר לנו המצב האמיתי של ההורים. הוסבר לנו לאן זה הולך בכל התחומים: רפואי, סיעודי, מנטלי ונפשי, ומהן הזכויות שלהם וכיצד ניתן להשיגן.
יצאנו לדרך עם תכנית טיפול סדורה והתוצאות לא איחרו להגיע. לא פחות חשוב, בני המשפחה היו שותפים לתהליך וכל אחד הצטרף למאמץ ותרם כפי יכולתו והיה שותף לתהליך.
כיום מצבם של חמי וחמותי יציב. הם מחייכים, יש להם מטפל צמוד שמסייע להם ויוצא איתם מדי ערב לטיול בגינה שליד ביתם.
זכויותיהם הרפואיות מוצו במלואן מול כל הרשויות והגורמים, והם קיבלו מענק שיפוץ המקלחת והתאמתה לצורכיהם. חמי מבלה שלוש פעמים בשבוע במועדון יום ויש לו הסעה צמודה שלוקחת ומחזירה אותו.
כמו כן, דאגנו למנות מיופה כוח שיטפל בהם בנושאי הבריאות והכספים, ההורים כבר רשמו צוואה בהתאם להשקפת עולמם, הדאגות נעלמו והאושר והחיוך חזר למשפחה בגדול.
אנו מודים מכל הלב לטיפול המסור של אנשי "מצפן רפואי" - אין ספק שזכינו לטוב ביותר!